דמארי נ' ***פודרוניקס בע"מ ואח'

פסק דין

1.ההליך שבפניי החל ב-ת.א. 38005-10-12 בתביעה למתן צו עשה (להלן – "ההליך הראשון") שהוגשה על ידי התובעת שם (להלן, גם "פדרוניקס"), היא הנתבעת 1 ב-ת.א. 19280-11-12 (להלן – "התביעה הכספית"), נגד הנתבעת שם, היא התובעת בתביעה הכספית (להלן, גם "צביה").

2.בהליך הראשון נטען כי צביה היא מנהלת החשבונות של פדרוניקס. בעלי המניות של פדרוניקס היו הגב' טניה אורון (להלן – "טניה") ומר ניסים כהן (להלן, גם "ניסים"), הוא אף הנתבע 3 בתביעה הכספית. בין טניה לבין ניסים קיימים סכסוכים לרוב. מכל מקום, כך נטען בהליך הראשון, ביום 15.7.12 הועברו כל מניות פדרוניקס ונרשמו על שמו של ניסים. הדבר אף זכה לאישור נוסף של בית המשפט המחוזי בחיפה בהתאם לפרוטוקול דיון מיום 23.8.12 בפני כב' השופטת פוקס. ניסים ביקש, איפוא, לעמוד על מצבה של פרדרוניקס ופנה אל צביה, היא מנהלת החשבונות של פדרוניקס אשר נשכרה בזמנו לשם כך על ידי טניה, היא יריבתו, והיא אף ידידתה של צביה. ואולם, כך המשך ההליך הראשון, צביה מסרבת למסור את מכלול החומר החשבונאי שתחת ידיה. כך, לנוכח דרישה מוגזמת לתשלום שכר טרחה בסך 14,600 ₪ שחייבת פדרוניקס לה.

3.ההליך הראשון לווה בבקשה למתן צו עשה זמני. הוריתי על מתן תגובה שהוגשה על ידי ב"כ צביה. אף טניה הגישה בקשה להצטרף להליך. קוים דיון בפניי ביום 8.11.12. כעולה מהחלטתי סבור הייתי שיש להורות למחוק את ההליך הראשון נגד טניה ללא צו להוצאות, ובסופה של דרך כך הוריתי בפסק דיני החלקי מיום 15.11.12. ציינתי כי עליי להידרש לעתירה לצו עשה בהליך הראשון מול דרישת השכר של צביה והשימוש לכאורה שהיא עושה בזכות העיכבון. לנוכח זאת הוריתי לצביה להגיש תובענה כספית בהתאם, וכך הונחה בפניי התביעה הכספית.

עוד הוריתי, כעולה מסעיף 4 להחלטתי מיום 8.11.12 ומפסק דיני החלקי מיום 15.11.12 בהליך הראשון, כי "הנני מורה, תוך שמירת זכויות וטענות, כי ככל שהתובעת (היא פדרוניקס – ש.ל.) תשלם לנתבעת 1 (היא צביה – ש.ל.) סך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ לידיו הנאמנות של ב"כ הנתבעת 1, תוך 20 יום מהיום, תמסור הנתבעת 1 לתובעת את פנקסי החשבונות לעניין שוברי מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי באמצעות מנהלה, מר ניסים כהן. במעמד ביצוע התשלום וכנגדו, במשרדי ב"כ הנתבעת 1. בעקבות ביצוע חיובי הנתבעת 1 ימסור ב"כ הנתבעת 1 את הסכום האמור למרשתו, היא הנתבעת 1" (סעיף 3).

4.בעקבות זאת הגישה צביה את התביעה הכספית נגד פדרוניקס וניסים. עוד הוגשה התביעה כנגד הנתבעת 2, שהיא חברת בת של פדרוניקס, שאף עבורה בוצעה כנטען עבודת הנהלת חשבונות. התביעה הוגשה בסדר דין מהיר. נטען בה כי טניה שכרה את שירותיה של צביה. עם טניה סוכם על תשלום שכר על בסיס חודשי מצטבר בסך 600 ₪ בצירוף מע"מ. ככל שעסקינן בנתבעת 2 סוכם שכר בסך 2000 ₪ בצירוף מע"מ. לנוכח עבודתה הנטענת של צביה במשך 21 חודש הועמד סכום התביעה על סך של 17,082 ₪.

5.כל הנתבעים בתביעה הכספית התגוננו בפניה. נטען כי הגשת התביעה היא מהלך נקמני שמאחוריו עומדת טניה, היא יריבתו כאמור של ניסים וחברתה של צביה. הוכחשה ההתקשרות הנטענת עם צביה ומכל מקום נפרסו השגות לעניין סכום התביעה.

6.משכל אלו עמדו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות.

7.עיינתי במכלול החומר שבפניי. נמצאו לי שיקולים לזכות ולחובה של בעלי הדין שבפניי. ברי לי שכפות המאזניים, במאזן הסופי, שוקלות לחובתה של צביה.

8.כך, לנוכח הנספחים שצורפו לכתבי הטענות שבפניי. אלו כוללים חליפת מכתבים במיילים בין ניסים לבין צביה. אכן עולה מהם כי חסרת שחר היא גרסת הנתבעים בתביעה הכספית אודות העדר ההתקשרות עם צביה. ולא זו בלבד אלא ניסים מביע את התרשמותו המקצועית הלכאורית מפועלה של צביה ואף מביע את הסכמתו הראשונית להמשיך ולהעסיקה, חרף ידידותה עם יריבתו טניה. ועם זאת, אין בפניי מענה על שורה של השגות ענייניות שמוטחות על ידי ניסים בצביה, ולא זוכות לכל התייחסות.

וכך, אין תשובה לתהייה הכיצד במשך כל התקופה, לא שולם כל שכר על חשבון החוב המצטבר לכאורה הקרוב לכשנתיים. קיימות השגות לעניין פועלה המקצועי הכושל של צביה. אין כל אימות, ולו של טניה, לעניין ההתקשרות עם צביה ותנאיה.

והעיקר: לנוכח העובדה שעסקינן בהליך בסדר דין מהיר, אמורה הייתה צביה לצרף את מכלול המסמכים המצביעים על פועלה כמנהלת חשבונות. אין בפניי, ולו בדל-מסמך, בגין פועלה המקצועי של צביה ממנו ניתן היה ללמוד, הן על היקף הזמן בגין פעילותה, לנוכח שורה של תמיהות נכבדות של הנתבעים בהקשר זה, והן על טיב ואיכות פועלה של צביה.

9.צביה נסמכת, ככל שעסקינן בחבותו הנטענת של ניסים, על הסכם שצורף כנספח ב' לתביעה הכספית מיום 13.6.11. עיון בהסכם זה מצביע על כך שהוא הסכם מייסדים שנעשה בזמנו בין טניה לבין ניסים. בסעיף 5 להסכם זה נרשם כי "הצדדים יהיו ערבים יחד לכל חובות חב' פדרוניקס וישלמו במשותף את חובות אלו". ההסתמכות האמורה הולמת בפניה של צביה.

כך, משום שאין זאת אלא שהסכם זה יכול היה להתגלגל לידיה של צביה רק על ידי טניה.

וכך, משום שההסכם האמור נועד להסדיר את היחסים הפנימיים בין טניה לבין ניסים, והוא אינו נועד לשרת צד ג', דוגמת צביה.

וכך, משום שאם אכן לשיטתה של צביה אני שוגה בפרשנותי את ההסכם האמור, העובדה שצביה אינה מצרפת את טניה כנתבעת נוספת, לצידו של ניסים, אף היא נתון שקוף שעשוי להצביע על שיתוף הפעולה הנפסד שלא בתום לב של צביה עם טניה, והמלאכותיות בתביעה הכספית שבפניי.

10.אכן, ניתן היה לטעון, מנגד, כי אילו צביה הייתה מצרפת מסמכים אלו, היא הייתה שומטת מתחת ידה את זכות העיכבון שבידה. מנגד, דומה שצביה אינה יכולה לאחוז במקל בשני קצותיו. ככל שקיימת לה זכות עיכבון, ולצורך ניתוחי אניח שהיא קיימת, הרי עמידה על זכות העיכבון שומטת את יכולתה של צביה לטעון לעצם עבודתה כמנהלת חשבונות. ועל יסוד ההנחה שלנוכח המיילים שבפניי אין לי ספק כי צביה אכן עבדה כמנהלת חשבונות, עדיין על מנת לאמוד את שכרה הראוי של צביה, בהעדר ראיה בכתב על שכר מוסכם, היא אמורה הייתה לצרף לכתב תביעתה את מכלול החומר החשבונאי שעמד תחת ידה, הן על מנת לגזור את זמן עבודתה, האם 21 חודש או פחות, הן על מנת לעמוד על טיב ואיכות עבודתה, יהא זמן עבודתה אשר יהא.

11.ואולם דיון בנתון זה מעלה שיקול נכבד העומד לחובתם של הנתבעים בתביעה הכספית, ובעיקר של ניסים. כאמור, בפסק הדין החלקי הוריתי כי ככל שישולם לצביה סכום של 5,000 ₪ היא תהא חייבת להעביר חלק נכבד מן החומר החשבונאי שבפניה. בסיכום טענות ב"כ צביה נטען, ולא הוכחש בסיכום טענות ב"כ הנתבעים בתביעה הכספית, כי הסכום האמור לא שולם. נתון זה גוזר מספר מסקנות לחובתם של הנתבעים, וממילא לזכותה של צביה:

ראשית, הדבר מצביע לכאורה על התנהלות עלובה של הנתבעים, בראשותו של ניסים. דומה שהם מתקשים לגייס סכום נמוך יחסית בסך של 5,000 ₪.

שנית, עד אשר הנתבעים קובלים על הנזקים הרבים שגורמת להם צביה, בכך שהיא אינה מעבירה להם את מכלול החומר החשבונאי החיוני לפעילותה העסקית של פדרוניקס והנתבעת 2, הם אינם עושים את הדבר האלמנטרי על מנת לקבל את החומר החשבונאי האמור, הגם שסוייג שככל שהדין יהא עמם, יושב להם הסכום האמור, ככל שישולם.